בקצרה: עובש בבית בחורף נוצר מלחות שמיוצרת בתוך הדירה ולא מתפנה, לא מגשם שחודר מבחוץ. ארבע נפשות משחררות כשישה עד שמונה ליטר מים ליום לאוויר. שתי פתיחות חלון קצרות ביום, חמש עד עשר דקות כל אחת, מורידות את הלחות היחסית מתחת ל-60 אחוז ועוצרות את התהליך.
ההיגיון החורפי נראה מובן: בחוץ קר ורטוב, בפנים חם ויבש, ולכן סוגרים הרמטית. בפועל זה בדיוק הפוך. הבית בחורף רטוב יותר מהחוץ, כי הלחות נוצרת בפנים ואין לה דרך לצאת.
קראו גם: מטבח כפרי: איך משיגים את המראה בלי להפוך את הבית לתפאורה · לא עוצמת האור בסלון מפריעה לכם בערב, אלא הצבע שלו · צמחי בית מנקים את האוויר? תצטרכו כמה מאות עציצים בסלון
מקלחת אחת מוסיפה לאוויר הדירה בין חצי ליטר לליטר מים. בישול פסטה פתוח משחרר עוד כמה מאות מיליליטרים. כיבוס שתולים בבית מעל דוד החימום מוסיף שניים עד שלושה ליטר. ואפילו נשימה: אדם ישן משחרר כ-300 מיליליטר לילה. סכמו ארבע נפשות וקיבלתם קרוב לשמונה ליטר ביום, שצריכים לצאת לאנשהו.
איך לחות הופכת לכתם שחור
אוויר חם מחזיק יותר אדי מים מאוויר קר. כשהאוויר הלח של הסלון פוגש את הקיר החיצוני הקר, הוא מתקרר מקומית ומגיע לנקודת הטל: עיבוי. זאת הסיבה שהכתמים תמיד מופיעים באותם מקומות, בפינות קיר חיצוני, מאחורי ארון, מתחת לחלון. כל אחד מהם הוא גשר קר שבו הקיר קר יותר מהאוויר סביבו.
נבגי עובש קיימים באוויר כל הזמן. הם מתחילים לגדול כשהלחות היחסית על פני השטח עוברת בערך 70 אחוז לפרק זמן ממושך. לכן הכתם השחור בפינת הקיר הוא מדיד, לא אסתטי. הוא אומר לכם שהפינה הזאת חצתה את הגבול.
השיטה שעובדת: פתיחה קצרה ורחבה
הטעות הנפוצה היא חלון פתוח בחריץ לאורך כל היום. זה מקרר את מסת הקיר, מעלה את חשבון החימום ומחליף מעט מאוד אוויר. הגרמנים קוראים לשיטה הנכונה Stoßlüften: לפתוח רחב, להוציא את כל האוויר, לסגור.
הסיבה שזה עובד פיזיקלית: בחמש דקות של זרימה חוצה מתחלף האוויר, אבל הריצוף, הקירות והרהיטים לא מספיקים להתקרר. הם מחזירים את החום לאוויר החדש והיבש בתוך דקות. בחריץ פתוח קורה ההפוך, הקירות מתקררים והאוויר כמעט לא זז.
- פעמיים ביום זרימה חוצה, בוקר ולפני השינה, חמש עד עשר דקות
- אחרי מקלחת: דלת סגורה, מאוורר או חלון פתוח, עשרים דקות
- בבישול: מכסה על הסיר וקולט אדים דולק
- לא לתלות כיבוס בחדר סגור בלי חלון פתוח
- לאפשר עשרה סנטימטרים בין רהיט לקיר חיצוני
- מודד לחות דיגיטלי זול, יעד 40 עד 60 אחוז
חדר השינה הוא החדר הבעייתי
שם נמצא השילוב הגרוע: שמונה שעות של נשימה בחדר קטן, דלת סגורה, וטמפרטורה שמורידים בכוונה כדי לישון טוב. אוויר קר מחזיק פחות אדים, והלחות היחסית בחדר עולה אוטומטית. זאת גם הסיבה שטמפרטורת חדר השינה צריכה להיות החלטה מודעת ולא ברירת מחדל.
הלחות הזאת נספגת גם במצעים ובמזרן. מזרן שיושב על בסיס סגור ולא מתאוורר מלמטה הוא מקום סביר להתחלת ריח טחוב, ולכן גם מזרנים נבחרים עם מצע מתאוורר ולא רק לפי רכות. קפלו את השמיכה לאחור בבוקר במקום ליישר מיד את המיטה. חצי שעה פתוחה מספיקה.
מה לא יפתור את זה
צבע אנטי עובש מכסה כתם קיים ולא מוריד לחות, ואחרי חודשיים הכתם חוזר מתחתיו. מכשיר יינון אוויר לא מוציא מים מהאוויר. גם צמחי בית לא מנקים אוויר בדירה אמיתית, ועציץ שמשקים בנדיבות מוסיף לחות במקום להוריד.
מה שכן עובד מלבד אוורור: מסיר לחות חשמלי בחדר הבעייתי, מכשיר בגודל בינוני מוציא עשרה עד עשרים ליטר ביום. ובידוד הגשר הקר עצמו, אם מדובר בקיר חיצוני יחיד.
קנו היום מודד לחות בשלושים שקל, שימו אותו בחדר שבו הכתם מופיע, ובדקו שבוע. אם המספר יושב מעל 65 אחוז, התחילו משתי פתיחות חוצות ביום ומדדו שוב אחרי שבוע לפני שאתם קונים משהו.
מקור: לחות יחסית, ויקיפדיה
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- מטבח כפרי: איך משיגים את המראה בלי להפוך את הבית לתפאורה
- לא עוצמת האור בסלון מפריעה לכם בערב, אלא הצבע שלו
- צמחי בית מנקים את האוויר? תצטרכו כמה מאות עציצים בסלון
- ממלאים את הסיר ממים חמים כדי לקצר את הבישול? תבדקו קודם מה יושב בדוד
- לא המזרן ולא הכרית: טמפרטורת חדר השינה קובעת את איכות השינה שלכם
- הכתם השחור בפינת הקיר הוא לא בעיה אסתטית
