בקצרה: הרעיון שעציץ בסלון מנקה את האוויר נולד בניסוי נאס”א מ-1989 שנערך בתאים אטומים, ולא בבית אמיתי. סקירה מ-2019 הראתה שקצב ניקוי האוויר של צמח בודד זניח מול חלון פתוח או מערכת אוורור. תחזיקו צמחים בשביל המראה והמצב רוח, ופתרו את איכות האוויר באוורור.
כמעט כל רשימת “צמחים מטהרי אוויר” מפנה לאותו מקור: מחקר של חוקר נאס”א בי.סי. וולברטון משנת 1989. שם באמת נמדדה ירידה בריכוז חומרים כמו פורמלדהיד ובנזן. הבעיה היא התנאים. הצמחים הוכנסו לתאי זכוכית אטומים בנפח קטן, בלי חילופי אוויר, בלי ריהוט שמשחרר מזהמים וללא בני אדם שנושמים בפנים. סלון ישראלי ממוצע מתנהג אחרת לגמרי.
קראו גם: מטבח כפרי: איך משיגים את המראה בלי להפוך את הבית לתפאורה · צריכת מים מסוננים בבית בישראל · לא המזרן ולא הכרית: טמפרטורת חדר השינה קובעת את איכות השינה שלכם
מה קרה כשלקחו את המספרים לבית אמיתי
בשנת 2019 פרסמו מייקל וורינג וברייאן קאמינגס מאוניברסיטת דרקסל סקירה שריכזה עשרות ניסויים קודמים ותרגמה אותם למדד אחד: קצב אספקת אוויר נקי, המדד המשמש להשוואת מטהרי אוויר. התוצאה הייתה חדה. כדי להתחרות בקצב חילופי האוויר הרגיל של בניין מגורים היה צורך בעשרות עד מאות צמחים על כל עשרה מטרים רבועים. בדירת ארבעה חדרים מדובר במספר שלא נכנס פיזית לחלל.
ההסבר פשוט. חלון שנפתח לרווחה מחליף את נפח האוויר בחדר תוך דקות. עציץ עובד בקצב של מולקולות בודדות לשעה. שני המספרים לא באותו סדר גודל.
מה כן מוריד מזהמים בבית
הסדר הזה חשוב גם בחורף, כשהנטייה היא לאטום הכל. אוויר שנכלא בדירה מעלה את הלחות היחסית, והלחות הזאת היא בדיוק מה שמייצר את הכתם הכהה שמופיע בפינת הקיר החיצוני. עציץ נוסף רק מוסיף לחות לאותו חדר.
הטעות שחוזרת בחדר השינה
הרבה אנשים מעבירים צמחים לחדר השינה בתקווה ל”אוויר נקי יותר” בלילה. בפועל חדר שינה סגור עם דלת סגורה מגיע לרמות פחמן דו חמצני גבוהות תוך שעות, וצמח לא משנה את זה. מה שכן משנה הוא פתח אוורור קטן וקביעת טמפרטורה נכונה לחדר השינה לפני השינה. צמח בפינה הוא קישוט, לא מערכת סינון.
- אווררו בוקר וערב, עשר דקות עם שני חלונות בקצוות מנוגדים של הדירה
- הפעילו יניקה במטבח בכל בישול, גם כשמטגנים רק ביצה
- בדקו שהעציץ לא עומד על שטיח או פרקט שנשארים רטובים אחרי השקיה
- החליפו מסנן HEPA לפי לוח הזמנים של היצרן, בדרך כלל אחת לשנה
- מדדו לחות יחסית במד זול, והשתדלו להישאר בטווח 40 עד 60 אחוז
אז למה בכל זאת להחזיק צמחים
כי הם עושים משהו אחר לגמרי, וגם זה נמדד. מחקרים בסביבות עבודה מצאו שיפור בתחושת ריכוז ובמצב רוח בנוכחות צמחייה, וזה לפני שמדברים על עיצוב. פיקוס קטן משנה את האופי של פינת אוכל קטנה יותר מכל תמונה על הקיר, וצרור עשבי תיבול על אדן החלון הוא חלק מהשפה של מטבח כפרי. אלה סיבות טובות. הן פשוט לא סיבות של איכות אוויר.
כדאי גם לדעת מי הצמחים הרעילים לחיות מחמד. פוטוס, דיפנבכיה וחלק מהליליות גורמים לגירוי חמור בפה ובמערכת העיכול של חתולים וכלבים, ובבית עם בעל חיים סקרן זה שיקול מעשי יותר מכל טבלת מזהמים.
הצעד היחיד שמשנה את איכות האוויר אצלכם הלילה: פתחו שני חלונות מנוגדים לעשר דקות לפני השינה, גם אם בחוץ קר. הסבר מסודר על עקרונות חילופי האוויר אפשר לקרוא בערך אוורור בוויקיפדיה.
